אתגרי הטמעת תחנות טעינה לרכבים חשמליים בערים

אפשרויות נוספות לטעינה של רכבים חשמליים

בישראל יש כיום מעל ל-1,000 עמדות טעינה מהן 60 עמדות טעינה מהירות. עם זאת מספר העמדות הגבוה רחוק מאוד מהיעד המוצהר שהוצב עוד בשנת 2020 – להגיע ל-2,500 עמדות. מתברר שמי שאין לו עמדת טעינה ביתית נתקל בחומות נוספות ועליו לאתר מקומות בהם יוכל להטעין את הסוללה כדי להמשיך וליהנות מיתרונות הנסיעה ברכב חשמלי שקט, חסכוני וירוק.

צרכן שרוצה להגיע לעמדת טעינה קרובה יצטרך להירשם למספר יישומים (אפליקציות) מטעם חברות הטעינה השונות כדי לחפש את עמדת הטעינה הקרובה, כמו כן הוא יוכל להיעזר במפת טעינה שיתופית, שמציגה את כלל עמדות הטעינה ברדיוס המבוקש, אבל יהיה עליו לדעת, שייתכן והעמדה שהוא יגיע אליה עשויה להיות תקולה או בתחזוקה או לא פנויה. במציאות שכזו קשה להסתמך על האמצעים הקיימים לטעינת רכבים חשמליים במרחב הציבורי, מה גם שחלק מהעמדות ממוקמות בקיבוצים או בישובים עם שערים סגורים נתון שמקשה עוד יותר את הגישה אליהן.

משרד האנרגיה מבין כיום כי הביקוש לרכבים חשמליים עלה על התכנון, ואם עד לשנת 2020 רק כ-22% מהרכבים היו חשמליים-מניעים, הרי שכבר בשנת 2021 הנתון עלה ל-40%, ואף שאין עדיין תקנות ברורות הנוגעות להתקנת עמדות טעינה בבניינים משותפים בעלי המכוניות החשמליות יכולים להטעין את רכבים באמצעות שקע חשמלי 220 וולט המתחבר לשקע החשמל עצמו – כאשר השקע מחובר לחשבון החשמל האישי או לחילופין לחשמל וועד הבניין המשותף עם אפשרות להתחשבנות. אפשרות זו נחשבת לזולה יותר ביחס להטענה בעמדות ציבוריות ואף ידידותית יותר לסוללה כל שכן כאשר החלופה היא הטענה בעמדה אולטרה מהירה שמזיקה לה.

טעינה בשקע 220 וולט נעשית באמצעות שקע מיוחד, שכדאי מאוד להחזיק ברכב, יש להדגיש כי אין צורך להישאר ליד הרכב בעת הטעינה, ניתן להטעין את הרכב במהלך הלילה או במהלך יום העבודה, ללא חשש שמישהו ינתק אותם מהעמדה, כי הרכב ננעל במהלך הטעינה.